בפוסט הזה נצלול יחד אל מאחורי הקליעות שלי,
למה קליעות?
כי היו כל כך הרבה זריקות ובינהן גם קליעות.
צילומים שלא יצאו כמו שרציתי, קבצים שאבדו, הקלטות של שעות באולפן, מילים, שירים ורעיונות שנכנסו בינתיים למגירה.
אולי יום אחד אצליח לקלוע לסל גבוה יותר...
הפעם נדבר על התוכנית האלולית שלי - "התעוררי" שרואה אור ממש בימים אלו.
***
ידעתי שאני רוצה להעביר את המסר של התוכנית בצורה מגוונת, אז החלטתי על שני סגנונות.
חלק אחד של "סטופ מושן" והחלק האחר של דמויות מונפשות. בטכניקת "סטופ מושן" יש צורך בהרבה תמנות. יותר נכון, המון. 15 תמונות לשניה * 60 שניות * 9 דקות. 8,100 תמונות.. בקטנה...
והכל באותה התאורה ומאותה זווית.
אז התחלתי צילומי נסיון, וככה זה קרה:
פה אפשר לראות איך אילתרתי מעמד לפלאפון ממקל מטאטא, ערימת ספרים, קופסה והרבה סלוטייפ...
בשביל הרקעים הוצאתי את כל המטפחות מהארון, את הדמות יצרתי ממסיכת קורונה וערגלית אחת ששניה לפני שנכנסה לפה הפכה לראש.
למרות כל המאמצים, לא אהבתי את התוצאה. אז ביצעתי נסיון נוסף לייצר הכל מבדים, עוד נסיון לייצר הכל בצורה תלת מימדית ועוד אחד אחרון על המחשב, עם עבודת נמלים של הדפסות וגזירות:
התחלתי עם דמויות שיצרתי באילוסטרייטור (בעזרתו האדיבה של "פריפיק"), ומשם השמיים הם הגבול... סלסלת תותים וכפתורים הפכו לעגלה, צלחת חד פעמית לזכוכית במקרר, מנג'ט לעוגה ונייר כסף למנורה ושקית לרקע.
עכשיו, אחרי שהכל מסודר ומחולק לסצנות לפי מספר השניות אפשר להתחיל את הצילומים האמיתיים,
די מהר הבנתי שאני מוותרת על החזון השאפתני של 15 תמונות לשניה והסתפקתי ב10 תמונות לשניה (5,400 תמונות סה"כ)
טאדדם! הנה חלקים מהתוצאה לפניכם
עד כאן להיום:)
תנסו גם,
תזרקו עוד...
ועוד....
ועוד...
בטוח שתקלעו.